לוי נ' תחנת דלק תימורים בע"מ

פסק דין

תביעה כספית ע"ס 28,536 ₪.

א. התביעה:

בכתב-התביעה נטען, כי בתאריך 21.2.12 בשעה 07:51 תדלק התובע את רכבו מסוג יונדאי, מ"ר 21-113-64, אצל הנתבעת.

עם סיום התדלוק, נהג התובע את רכבו כ – 300 מטר, אולם אז שבק המנוע חיים.

התובע הזמין גרר.

התברר לתובע, כי המתדלק של הנתבעת תדלק ברכבו של התובע דלק פגום.

נזקו של התובע בנוי כדלקמן: 20,706 ₪ נזק ישיר בגין תיקון המנוע וכן, הוצאות גרירה, מכונאי דרכים, הפסד 9 ימי עבודה, הוצאות דלק, עוגמת נפש. סה"כ: 28,536 ₪.

ב. ההגנה:

בכתב-ההגנה דוחה הנתבעת את טענות התובע.

הנתבעת לא מכרה לתובע דלק פגום.

ביום האירוע תדלקו מאות רכבים ולאיש לא נגרם הנזק, כפי שנגרם לתובע.

הצורך בהחלפת המנוע לא נבע מהתקלה בתדלוק – אם קרתה – אלא משום שמדובר היה במנוע ישן.

ג. דיון:

בבית-המשפט העידו התובע ונציג של הנתבעת, אשר חזרו, כל אחד מהם, על עמדתו, כמפורט בכתבי-הטענות.

אין חולק, כי בתאריך 21.2.12 בשעה 07:51 תדלק התובע את רכבו אצל הנתבעת.

אני קובע, כי התובע כשל מלהוכיח, כי הנזק למנוע רכבו, ארע כתוצאה מדלק פגום שאותו תדלק אצל הנתבעת. ואלו נימוקיי:

ראשית, התובע לא הציג חוות דעת מומחה המלמדת, כי מנוע רכבו נבחן על-ידי המומחה, וכי ההנזק שארע לו הינו תוצאה של דלק פגום, אשר נרכש אצל הנתבעת.

שנית, המכתב מאת מר איתמר לביא מאת "ICT", בדבר תכולת שכבת מים בשכבת הסולר, אינו מהווה חוות דעת, אינו מלמד על זהות כותבו ופרטי מומחיותו, ואינו מתאר במדויק את פרטי הבדיקה, ואינו מלמד על כך שהסולר הנבדק – אם בכלל נבדק סולר מתוך הרכב - חורג מן התקן.

שלישית, החשבונית מאת בעל המוסך, אשר תיקן את המנוע, אינה מלמדת דבר, ואינה מציינת במפורש, שמקור התקלה במנוע הינו בדלק בלתי תקין.